אתר חדש - שלי - "מחשבות על ספרים"







רשימות, בעיקר, על ספרים חדשים שראו אור, וטקסטים ספרותיים אחרים.




אשמח לדעת אם קראתם, מצאתם עניין, וכמובן, אשמח ואשיב על כל תגובה




יום שבת, 18 ביוני 2011

תפורי טלאים


על "בחול" מאת אגור שיף
ספרו החדש של אגור שיף בחול, מעמיד במרכז פני-השטח שלו  שוטר-בלש המגוייס על ידי משטרת ישראל לפתור תעלומת רצח של נערה צעירה, שגופתה נמצאה בחולות  שבין אולגה לקסריה בשנת 1973.  במהלך  הרומן מומרת עלילת החיפוש החיצונית בעלילת חיפוש פנימית ובה מחפש הגיבור את שורשי זהותו תוך שהוא מבקש לפתור את חידת חייו.
 היותן של שתי התעלומות שזורות זו בזו כשפתרון האחת מהווה את פיתרון השנייה, כמו גם, האובססיה הפנימית האוחזת בגיבור לגלות את האמת משקפת את   תשתית העומק של היצירה  - הסיפור המיתולוגי של אדיפוס המלך.  אדיפוס אולץ על ידי מגפה קשה שפשטה בעירו לגלות מי רצח את ליוס, המלך הקודם,   ותוך כדי כך נשאב בעל-כורחו לחקור את חידת זהותו.  מאפיניו של אדיפוס כרם, נישא ויהיר , כאהוב ונערץ על ידי בני עירו אך חסר כל מידע לגבי זהות הוריו ונסיבות הולדתו נכונים גם לגבי גיבור הרומן, וכך-גם, המשכב האסור של הבן עם אשת אביו. שמו של 'אוידיפוס' שמשמעותו נפוח קרסוליים מעיד על חידת עברו וכך גם גילוגולי שמו של גיבור הרומן.
'רומק פוירבלום' הוא השם שנקבע לגיבור הרומן עם לידתו בפולין   1933 על ידי הוריו הביולוגים, יהודים-פולנים. ב 1940 שונה שמו  על ידי הוריו  המאמצים,  נוצרים- פולניים,  לידיהם נמסר על ידי אמו כשיצאה הפקודה לעבור לגטו, ל'רומן וישניאבסקי'. בגיל שלוש-עשרה,  כשהועלה לארץ בעל כורחו,  שונה שמו בפעם השלישית,  וזאת על ידי שליחי הסוכנות שהביאוהו לארץ ואילצו אותו לחזור ולהיות 'פוירבלום', ובאותה הזדמנות החליפו את 'רומן' הפולני ב'רם עברי טהור' . עם נישואיו  למילכי הצברית מחליט הגיבור לנתק את עצמו מאביו יאנוש פוירבלום,  המייצג עבורו את עברו הגלותי המסוכסך,  תוך שהוא משליך את ה'פוירבלום לעזאזל' ומאמץ לעצמו  את שם המשפחה 'דינור'.  בכך,  מאמין הגיבור, הסתיים המהלך המייסר של החלפת שמות וזהויות,  ועתה הוא סוף-סוף  בעל  זהות  צברית ישראלית.   
בזמן ההווה של היצירה,  יולי-אוקטובר שנת 1973, שלושה חודשים  לפני פרוץ מלחמת יום-כיפור, נמצאים הן  הגיבור והן המדינה  לכודים ב'קפסולת אושר '. בהקשר המדיני הדבר ניכר  בדברי ההרגעה החוזרים ונישנים של שר הבטחון דאז משה דיין: " בזמן הקרוב לא צפוייה התלקחות איזורית."  בהקשר האישי מצוי רם דינור במערכת יחסים הנראית כמושלמת עם אשתו מילכי.    מילכי היא הצברית המושלמת,  כפי שהדבר ניכר במקום הולדתה בקיבוץ באר-איתן, ברגליה היחפות,  בתזזיתיות הבלתי פוסקת שלה, באהבתה את עבודת האדמה  ובמראה החיצוני של נעורים נצחיים כפי שהוא מתבטא בזנב הסוס המקפץ על גבה . בזהות צברית זו  של מילכי, בנישואיהם בגיל צעיר ובזוגיות הטוטאלית שהם  בונים לעצמם,  שאינה מופרעת אפילו על ידי צאצאים,  מבקש  גיבור הרומן, המהגר מפולין,   לעטות  על עצמו זהות צברית טוטאלית ואותנטית.  פגימותה של זהות זו, כמו גם,  של מערכת הנישואים בין  המהגר הגלותי לילידת הארץ  מקבלת ביטוי סמלי  במתנת יום ההולדת שקונה רם לאשתו בפתיחת הרומן 'עץ קומקוואט קטן' ,  שעד שהוא מגיע ליעדו כל תפוזיו נושרים ממנו והוא נותר, כבעליו,  תלוש, עקור ועקר.
פרקי חייו הפתלתלים של 'רומן-פוירבלום'  שנהיה ל'רם דינור'  מספרים הן את סיפורו הפרטי של גיבור הרומן, אבל בה-בעת גם את   האתוס של העם היהודי.  כך,  לידתו בפולין ב 1933, עליית אביו ארצה לפלשתינה בעזרת 'סרטיפקאט', בהיות בנו בן שלוש,  והבטחתו, שהתעכבה,  למהר ולשלוח כרטיסי טיסה לאם ולבן שנשארו מאחור. כך, מסירת   הילד הקטן למשפחה נוצרית פולנית על ידי אמו כדי להצילו,  והיעלמותה  בערפילי הזמן. כך גם העלתו לארץ, בניגוד לרצונו,  על ידי שליחי הסוכנות, המפגש  המנוכר עם האב בשדה התעופה הישראלי, והחלטת האב  להמשיך את מסלול יתמותו של הבן, על-ידי שליחתו  למוסד חינוכי-קיבוצי  תוך ויתור על האפשרות  לגדלו בביתו שלו. השתתפותו (?)  של הגיבור בכל מלחמות ישראל מספרת גם היא את הסיפור האישי כמייצג האתוס הקולקטיבי.  כדי להחלץ מסכנת הסטרואיטיפיות וייצוגיות היתר של הדמות הראשית ברומן ניצב פוירבלום-דינור בשוליהם של האירועים הגדולים ולא בלבם הסוער.  כך התווית החיצונית שלו היא 'ניצול שואה',  אך הילד  הקטן לא היה ולא ראה את אימי השואה אלא הוסתר בביתם של  זוג פולנים אוהב  וזכה שם לעשר שנות ילדות ונערות מוקדמת טובות במיוחד.  במלחמת סיני הוא גויס למלחמה, אבל רגע לפני פריצתה הוא נפגע בתאונת ג'יפ ולמעשה לא נלחם בה.
יחס  מורכב ואמבייולנטי ח ש לרומן-רם  כלפי  אביו שעזב אותו ואת אמו בפולין שלפני המלחמה.  פגישת האב והבן מתרחשת עשר שנים מאוחר יותר כאשר מגיע הבן לארץ ישראל  ועומדת בסימן הניכור והזרות והיעדר כל אפשרות למפגש דיאלוגי משמעותי. סיפור חייו של גיבור הרומן  על מערכת יחסיו   המסוכסכת  עם אביו מספרת את סיפורו של הדור שגדל במדינת ישראל בשני העשורים הראשונים להיווצרותה. דור הבנים, כפי שהוא מתממש בדמותו של רם דינור,   מיטלטל בין התלישות והפגיעות  שהוריש לו  דור האבות  לבין תביעותיה הנחרצות והחד משמעיות של המדינה הצעירה לעיצוב וגיבוש זהות צברית מושרשת  ברורה ומוחלטת.
מהלך הרומן מתאר את השינוי העצום שחל בחייו של רומן-רם. השינוי  הוא אינטואיטיבי, ספונטני ובלתי מודע ובכך ניכרת חיוניותו, אמתותו ונחיצותו ההכרחית .  בתחילת הרומן  לכוד  הגיבור במסגרות חייו, אותן בנה במאמץ רב בעודו  מנסה לנכס לעצמו זהות ישראלית-צברית. כאלו הם נישואיו למילכי,  עבודתו במשטרה וביתו.  במהלך חקירת רציחתה של טליה רבינוב הוא נשאב  באובססביות חסרת שליטה לעולמה הכאוטי. כך בהגיעו בפעם הראשונה לבית הנרצחת הוא עומד מול דלת חדרה, כמהופנט, תוך שהוא מתבונן ממושכות בשלט הזרחני התלוי על הדלת:WELCOME PEACE LOVERS AND LOVE MAKERS  , ובפנים חדרה העמוס כרזות בצבעים זרחניים וסיסמאות של אהבה ושלום. כך כאשר הוא מקשיב לראשונה לתקליטים שמצא בחדרה  של  הפינק פלויד וה'דורס', וכך כאשר הוא קורא בשקיקה ביומנה.  כך גם  כאשר הוא מבקש להבין את מהות הכדור שנמצא בקיבתה, תחילה על ידי חקירת מהותו ואחר-כך,   כאשר הוא בולע אותו לתוכו. אקט בעל משמעות סימלית המייצג את רצונו לבלוע לתוכו את היסודות הפרועים והכאוטיים של עולמה.
המשיכה האובססיבית, המודעת למחצה, של רם דינור  לעולמה של הנרצחת, כמו גם המשך העיסוק האובססיבי בחקירת הרצח, למרות גרסת המשטרה ש'התיק סגור', הם המסווה למשיכתו העזה והלא מודעת לעולמו של אחיו, החבוי מהעין,  ולשחזור מלא ובהיר של דמות האב. כך, כבר בפתיחת חקירת הרצח של הנערה הצעירה עולה דמותו של אחד ממיודעיה של הנרצחת 'בחור מדהים, צולע, פושטק', ובביקור אקראי בזירת הרצח מתגלה נעל גברית שחורה מוגבהת. כך, במהלך החקירה  נבנית דמות גברית צעירה שקשורה קשר הדוק לעולמה של הנרצחת ובה-בעת, דומה דמיון פיזי מדהים לגיבור הרומן כפי שמעיד על כך מוכר הנעליים ממנו נקנתה הנעל המשונה: "הבחור שאתה מחפש [...] קצת דומה לך."
מתוך קריאה ביומן הנרצחת משתמעת  תכונת דמיון נוספת ביניהם  - 'לשנינו יש אבות משוררים'. בהמשך מתוודע  הגבור לשם הזהה של שניהם 'רמי פויר' משהו. מהלך הרומן הוא תהליך ההדמות של גיבור הספר לאותו  'פושטק' . כך לאט לאט נתלש  רומק-רם ממסגרות חייו הקבועות כמו ביתו, אשתו ועבודתו תוך שהוא נשאב לעולמם של הנרצחת וה'פושטק' , צעירים– 'היפים' של אותה תקופה.  הוא מפסיק להתגלח, מזניח את לבושו,  מעשן חשיש, פורץ לביתו של ה'פושטק', חודר לחדרו,  מגלה את מכונת הכתיבה של אביהם המשותף, והתצלומים בהם הוא מפשפש מביאים אותו להיוודעות של חייו. בהמשך, הוא לובש על עצמו את מאפייני זהותו של 'הפושטק', לובש את בגדיו טומן בכיס את תמונתו, בועל את אמו ומתדמה לו לחלוטין הן בפעולותיו והן במראהו.  כאשר הוא מראה את תמונת ה'פושטק' לסמל  המסיעו ברכבו למלחמה המתלקחת, אומר לו זה:  "זה אתה בעצמך, לא?" .
ההידמות המוחלטת לאח ומציאתו היא בעלת פנים רבות. עיקרה  - פתרון חידת זהותו של  גיבור היצירה כמו-גם גילוי שלם של אישיותו החידתית של אביו.  היבט נוסף של פיתרון התעלומה מאפשר לגיבור היצירה לנטוש את המסווה הכוזב של הזהות הצברית – שאינה אותנטית לו – ולחזור ולהתחבר לזהות האמיתית  שלו,  כפי שהיא ניכרת בהצגת עצמו בשם ילדותו 'רומק'   ובשימוש התכוף בשפת האם - פולנית  - שפת ילדותו  שהיה בטוח שנשכחה  ממנו.  בסיום הרומן, קרוב למותו,  השפה הפולנית היא היחידה הנשמעת באוזניו.  
מוטיב מרכזי ביצירה הוא  החול. כך בפיסקת הפתיחה, מתאר המספר את מפגשו עם  הנמען אליו הוא פונה  כ'אחי'  לאורך כל היצירה: "אני שוכב בחול ואתה רוכן מעלי". גופתה של טליה דינור, הנרצחת שהיא המאיץ לתהליך חקירת הזהות  העצמית של השוטר-בלש,  מתגלה על דיונת-חול בין אולגה לקסריה. צעדיהם הראשונים של השוטרים  הבולשים אחר מימצאים  לגילוי הרצח נעשים בחול, וחודשיים מאוחר יותר, נעשה באותם חולות,  השחזור הכוזב של הרצח. כבר בפתיחת הרומן, המסופר  תוך התבננות לאחור, מקדים הגיבור ומספר הן  את סיפורה הטראומטי של  מלחמת יום-כיפור והן  את סופו שלו: "מי מאיתנו היה יכול לתאר לעצמו שעוד הרבה גוויות – הרבה עד שקשה יהיה לספור אותן – ישכבו בחול, ושאולי גם אנחנו נהיה ביניהן?"  לאחר שנקלע,  במהלך חיפושיו האובססיבים אחר אחיו, להלם המלחמה,  נפגע  רומק-רם מהפגזת מטוס  ובסיום היצירה הוא קבור בחול. בבחינת מהחול – הוויה עקורת שורשים – באת, ואל החול תשוב.  שם היצירה – 'בחול' מעיד על השקפת עולמה הדיסטופית – תחושת כאוס ואימה המקבלת את ביטויה המלא במות גיבורה.  כזה הוא  , רומק-רם, יליד פולין בתחילת שנות השלושים, שהזהות השסועה של אביו, כמו גם הנורמות השולטות של מדינת ישראל הצעירה, אילצו אותו להעטות על עצמו חזות כוזבת של הצבר האולטימטיבי – שההשתחררות ממנה, במהלך הרומן כולו,  גאלה אותו אבל  בה-עת  - הביאה למותו.























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה